באר הגולה על שולחן ערוך אבן העזר קנ״ב

1 ל' הרמב"ם פי"ב מהלכות גירושי' ממסקנת הגמ' ב"ב דף קלד ע"ב

2 דאי במכחשת פשיטא דאינו נאמן דהיא עצמה משויא נפשה חתיכה דאיסירה ואע"פ שאם הי' מכחישה היא לבדה היתה נאמנת כשהוא אומר כן אינה נאמנת מהטעם שנזכר בסימן י"ז ולקמן בסעיף ג' וסיים הרמב"ם ואומרים לו הרי אתם קיימים גרש אותה עתה בפנינו

3 שם וכמימרא דר' יוחנן וכדמפרש לה רב אסי שם כתובות דף כב ע"ב

4 כדמפרש רב אסי שם

5 מברייתא שם וכת"ק וכאוקימתא דרב ששת שם

6 ה"ה שם בשם הרשב"א וכמדומה שלזה נתכוין רבינו למעלה דין ב' היו לה ב' עדים וכו'

7 פי' הראה לנו

8 שם מברייתא שם וכדמוקי לה רב אשי שם דף כג ע"א

9 ל' הטור וכ"כ הרמב"ם שם מבריי' לעיל וכאוקימתא דאביי שם

10 שם בטור מדברי התוס' שם

11 פי' כיון שהעד האחד הוא הפה שאסר והפה שהתיר ולא נשאר אלא עד אחד ואין דבר שבערוה פחות משנים וכמ"ש התו' שם

12 כיון דתרוויהו באשת איש קא מסהדי והגרושין בספ' וכמ"ש התוס' שם

13 משנה שם דף כט ע"א

14 טור בשם ר' יונה וכ"כ ה"ה בשם ה"ר משה הכהן ז"ל ובשם קצת מפרשים אבל דעת הטור וה"ה שם רבינו יחיאל שאפילו אמרה אחר זמן פנויה אני אינה צריכה אמתלא ונאמנת דא"א הייתי משמע דעכשיו פנויה היא כמשמעות ל' הרמב"ם חילק בזה ולזה הסכים ה"ה

15 שם במשנה

16 טור וכלישנא מאן דמתני לה אסיפא וכו' שם דף כג ע"א וכ"פ ר"ח וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א וכ"כ הרא"ש והר"ן שכ"נ מדברי הרי"ף וכ"פ ה"ה ושכ"נ מדברי הרמב"ם

17 גם זה ברמב"ם שם וכתב ה"ה פשוט הוא דשוי' אנפשה חתיכה דאיסורא ונאמנת להחמיר ולא להקל נתבאר זה ביבמות דף קיו ע"ב

18 רמב"ם בפי"ב ממשנה גיטין דף כג ע"ב וכמ"ש ה"ה שם ספ"ז

19 שם ומבואר בכתובות שם דף כב ע"ב

20 שם מהא דרב חסדא ציינתי לעיל בסי' קמ"א סעיף נה וסעיף נו

21 מבואר במ"ש סוף סעיף ז'

22 תשו' רשב"ץ

23 דין גט שהעידו על א' מעידי הגט שהוא גנב עיין תשובת הרא"ש כלל מ"ה סימן ג' והביאו הטור בס"ס זה